עברית

האם עלינו ליטול את חרבנו או דווקא לדבוק באמונתנו? האמת היא שהשניים כלל לא סותרים, אדרבה, הם מתחברים יחד.הנוסחה האלוקית לניצחון מזהיר במלחמת מצווה מול האויב..
כאשר ישנו "בחוקותי תלכו" אזי ההגנה הגשמית באה בדרך ממילא. ואם הצבא צריך להגן בגשמיות, הם צריכים להיות פעילים גם בענינים רוחניים.

49 יום מאז שיצאנו ממצרים ציפינו לקבלת התורה תוך הכנה של עידון תכונותינו העצמיות לקראת יום ה-50 יום מתן תורה בהר סיני. את ההכנה עשינו

השביתה שהוכרזה הקיפה את כל המגזרים. המשק כולו היה משותק. לא שביתת אזהרה בת יום אחד אלא שביתה שארכה 365 ימים מלאים. במהלכה לא התנהל משא-ומתן בין המעסיקים והפועלים ולא הועלו דרישות כלשהן..

שנת השמיטה היא הזדמנות מצוינת לכל המתייגעים במשך כל השנה במלאכתם, לשכוח לשנה אחת את הטרדות הגשמיות, ולעסוק ברוחניות

צריך להתנגד במלוא התוקף למעשים שגויים, להשקפות פסולות, אך אסור בשום פנים ואופן להפוך זאת לשנאה אישית כלפי אישים או ציבורים

אדם לא מוסר את עצמו לגמרי. הכל בערבון מוגבל. כנאמר בשירת דבורה 'המתנדבים בע"ם..' הוא בודק בכל עניין מה הטעם, הסיבה, המניע והרווח שיש בדבר.. יהודי צריך למסור לה' שני מפתחות מרכזיים וכלליים –  את ה'כי' ואת ה'אם' שלו: