על הפרק

בימים אלו המזכירים את חורבן הבית והגלות אל לנו חלילה להתייאש, אלא להיפך, לדעת שעל-ידי "מסעי" – עליה ונסיעה – ניתן להפוך את הקערה על פיה..

רק כשבן המלך נשלח לגולה, מוצב בפניו האתגר הנכון. כאן, באוירה עויינת ומלאת הפרעות וקשיים – יכול הוא לגלות ולבטא את כוחותיו וכשרונותיו הגדולים • הדרך להתמודדות לקראת הגאולה

בחודש זה יש לנו שני תאריכים היסטוריים, שאפילו שבוע לא מבדיל ביניהם, אולם משמעותם המהותית וההיסטורית שונה בתכלית. י"ב תמוז הוא יום שמחה וגאולה ואילו י"ז בתמוז מסמל תאריך טראגי של חורבן ופורענות..

כאותו בן מלך שמאז שאביו גרשו מביתו וכל שאיפתו ורצונו לחזור לבית המלוכה – אז יפתרו כל בעיותיו, כך הגלות היא שורש לכל הצרות העוברות על עמנו ולכן כל חפצנו ותפילותנו מתרכזות בצפייה לביאת המשיח ובנין בית-המקדש.

האחדות האמיתית היא דווקא כאשר כל קבוצה שומרת על ייחודיותה ואינה מתערה בקבוצה השנייה; אולם, אם הקבוצות לא ישמרו על ייחודיותן, אזי הדבר יגרום לתוצאות שליליות והפסדים לשני הצדדים

שיעור מאלף נוכל ללמוד מפרשת המרגלים ומחלוקת קורח. יש הטוענים שהעיקר הוא הלב היהודי והאמונה, ויש החושבים שהעיקר לקיים מצוות ולא משנה הכוונה. עלינו לדעת כי שני הדברים מהווים יחד את תכלית המטרה : כשם שיש להתמיד בקיום המצוות במעשה בפועל, כך יש לדאוג שהמעשים יהיו זכים וטהורים, כי "מצוה בלא כונה כגוף בלא נשמה".

שמאל, ימין, קואליציה, אופוזיציה, מפלגות ורסיסי מפלגות. דומה שאין גבול ליכולת הפירוד והמחלוקת. לרבים יש תחושה שהתופעה בולטת דווקא בעם היהודי, כמו סיפור הבדיחה שפגישת שני יהודים גוררת אחריה שלוש דעות.. האם נוכל להגיע אי-פעם לתחושה ומצב דומה, לאחדות כל הפלגים והזרמים בעם ישראל? האם יש סיכוי שכל הקצוות יתאחדו ויהפכו לגוש אחד?