עברית

המדע תובע אימות שנשען על ניסוי: "מסקנות" נחשבות ל"מדעיות" אם הן נחקרו על ידי ניסוי – אבל בוודאי שלא ביחס לתנאים שמעולם לא היו ידועים למין האנושי ולעולם לא יהיה ניתן לשכפל אותם ♦ הרבי כותב

"הייתי ילד בן שמונה, כאשר אבי, הרב שלמה ז"ל, קיבל הוראה למסור 20 בחורים מעירינו לצבא הצאר…" סיפר הקנטוניסט המיוסר

מדוע עושים הקפות בשמחת תורה ולמה דוקא 7 הקפות? כמו-כן, למה עושים ’הקפות שניות’ במוצאי שמחת-תורה?

החסיד שגמע שלוש כוסות י"ש בערב יום כיפור והפך את היום הקדוש ל… שמחת תורה

הרב אסי שפיגל מספר על האושפיזין המיוחד שלו לחג הסוכות בבית חב"ד ביוג'ין, אורגון ארצה"ב. שהבריז מהתפילה, קלקל את חג סוכות – אך התקבל בשמחה..

יש הנוהגין להוסיף בברכת המזון "הרחמן הוא יזכנו לישב בסוכת עורו של לויתן" או יש כשיוצאין מהסוכה אומרים "יהי רצון… כשם שזכינו לישב בסוכה זו – כן נזכה לישב בסוכת עורו של לויתן." • מהי סוכת עורו של ליויתן? • שיחת חג מאלפת לחג הסוכות עם הרב שמואל רסקין

שנת תשפ"ג היא שנת 'הַקְהֵל'. בזמן שבית המקדש היה קיים, התקיימה בחג-הסוכות מצוות 'הקהל'. אנשים, נשים וטף היו מתקהלים בבית המקדש ושומעים את המלך קורא פרשיות אחדות בתורה, כדי לעוררם ולחזקם בקיום התורה ומצוותיה. המעמד היה מתקיים בשנה שלאחר שנת השמיטה.

כל אורח, מביא איתו קודם כל את עצמו, וזה אומר הזדמנות פז לשמוע סיפור חיים מרתק, ללמוד על מקצוע מעניין ותחום עיסוק ייחודי, ובעיקר להכיר עוד פנים חדשות, אישיות ודעה.. • דמויות ההוד, אבות האומה, האושפיזין, קופצים אלינו לביקור לא רק כדי לראות את הסוכה החמודה שהקמנו ולהתרשם מהקישוטים שהכינו הילדים. הם באים אלינו לביקור בעיקר כדי שנוכל לספוג, ולו מעט, מרוחם וממורשתם.

ארבעת המינים מסמלים ארבע קבוצות בעם ישראל. האתרוג יש בו טעם ובנוסף לכך הוא בעל ריח טוב. לכן הוא רומז לאותם יהודים שיש בהם תורה והם גם בעלי מעשים טובים. לעומתו הלולב, בפריו (התמר) יש טעם אך אין בו ריח. והוא מסמל את תלמידי החכמים העוסקים כל היום בלימוד התורה ולכן אין להם הזדמנויות רבות לעשיית מעשים טובים.. אם-כן, מדוע אנו מברכים דווקא על הלולב?

כשאנו יושבים בסוכה הקטנה וחוגגים את חג הסוכות אנו זוכרים שלמרות הרעידות והטלטלות, הסוכה הזאת כבר ראתה הכול ועמדה בכול