הרב זלמן וישצקי

השאלה שאני שואל את עצמי היא, האם אנו תמיד זוכרים למה אנחנו מדליקים נרות חנוכה? איזה ניצחון אנו מציינים, ואיזה חושך בדיוק באנו לגרש? ● בלוג

בעידן הפייסבוק והוואטסאפ, ברגע אחד, ביכולתנו לחרוץ גורלו של אדם, לפגוע בכבודו, בשמו ובמשפחתו, ולא פעם אף להושיבו "בדד מחוץ למחנה"…

כשנשב על הארץ בט' באב, כמובן רק במקרה שחס ושלום משיח עוד לא יופיע, ונבכה את החורבן, אל נא נשכח שהחורבן הכואב הוא בעצם תחילת הבניה

גם אם לא יצא לכם לעשות סדר פסח בקטמנדו – נפאל, או לטעום לביבות של חב"ד בחנוכה באוקלוהומה ולא נפלתם באמצע טיול לשווייץ לקבלת שבת בבית חב"ד בבאזל. עדיין, י"א בניסן, (יום שישי הקרוב) הוא יום מיוחד עבורכם…

אממה, מסתבר שבשביל תחושת שובע לא מספיק להזין את הגוף, יש להזין גם את העיניים, וה'מן' לא עשה את העבודה..

אלו שאולי כועסים על אבא או אמא, אפילו אם יש להם את כל ההצדקה המוסרית האנושית שלא לכבד את ההורים, אבל אל מול ’כבוד הבורא’ כבר אין מה לעשות..

זוהי זעקה של אמת, שאמורה לעמוד אל מול עיננו כל רגע. ולא, לא צריך למות חס ושלום בשביל זה.. ’והיה כי ישאלך בנך..’