פרשת בראשית בתחילתה מתארת את ימי הבריאה הראשונים ואת אשר נוצר בהם.
התיאור של הבריאה המדהימה בא בקיצור נמרץ ממש. כל היקום האדיר על אינסוף פרטיו מיוצג בכמה מילים בודדות לכל יום..
על אף הנ"ל ישנם מילים החוזרות על עצמם בכל סיומו של כל יום מימי הבריאה: 'וירא אלוקים כי טוב'!
יש כאן מסר מיוחד, טיפ נפלא: לאחר כל יום אדיר של בריאה ויצירה כל שהיא, הוא היכולת והפניות הנפשית לא רק לרצות 'לדהור קדימה', אלא גם ובמקביל, להסתכל אחורנית.., לחוש ולחגוג את תחושת הסיפוק הנפלאה ממה שנוצר כאן בפרק הזמן שחלף.
אם ניקח זאת לחיי הזוגיות:
המערכת הזוגית והמשפחתית היא לעיתים מרתון אינסופי של משימות, מטלות אתגרים ואף קשיים, ההולכים הנערמים לאורך ציר הזמן החולף.
אם האדם יסתכל רק על מה מוטל לעשות, יכולה להתגנב לליבו תחושת עייפות וסיזיפיות שלא יוסיפו לו חשק וכוח רב להמשיך במעלה הדרך.
.
לכן מן הראוי לבצע תחנות עצירה יזומות, בהם אנו נתבונן בסיפוק ובהנאה בנוף המדהים של הספקי העבר שלנו:
זה יכול להיות הילדים המדהימים שנולדו לנו וגידלנו אותם במסירות אינסופית והנה הם כבר יצורים עצמאים וגדולים ברוך ה'..
זה יכול להיות השנים היפות והרגעים הקסומים שהיו במהלכם
, זה יכול להיות הקידום בחיים האישיים ברוחניות ובגשמיות, בקריירה ובתפקידים שלא שיערנו לעצמינו..
יצירת 'איי זמן' כאלו חשובים מאוד וככל שניצור אותם גם תחת הלוז הצפוף היומיומי הם יוסיפו נופך רב ורעננות לקשר הזוגי..
