בית חב"ד גבעתיים

רח’ כצנלסון 145, גבעתיים

03-6722617

הרב יוסף יצחק בקרמן
מנהל בית חב”ד ושליח הרבי

זמני פתיחה

יום א'-ה': 09:30 - 19:00
יום ו' וערבי חג: 09:30 - 13:00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

בקשה אחרונה

"יש כאן יהודי מבוגר העומד לסיים את חייו בעוד כמה שעות, האם תרצה לגשת אליו ולבקרו?", שאלה האחות.

רבי יצחק-אייזיק קרסילשציקוב היה גדול בתורה ומגאוני העיר פולטווה. כל ימיו הגה בתורה, הרביץ תורה ברבים, ואף כתב חידושי-תורה לרוב. גם כשהמצב ברוסיה החמיר והתעצמו הגזרות כנגד לומדי התורה ושומרי מצוותיה, לא זנח רבי יצחק-אייזיק את תלמודו. על-אף הסכנה שבדבר היה יושב בביתו מבוקר ועד ערב ועוסק בתורה.

לרשותו עמדו מעט ספרים, ובהם רמב"ם, משניות ותלמוד ירושלמי. ובכל-זאת, בזכות עמקותו הרבה והתמדתו העצומה השיג ידיעה רחבה מאוד בגמרא ובהלכה. הוא אף חיבר פירוש מיוחד משלו על חלק מהלכות הרמב"ם וכן פירש כמה מסכתות בירושלמי.

כל ימיו שאף להביא את חידושי-התורה שלו לדפוס, אולם רדיפות השלטונות והמצב הכלכלי הקשה השאירו משאלת-לב זו בגדר חלום בלבד. אף-על-פי-כן שמר על כתביו כעל בבת-עינו, מתוך תקווה סמויה כי ביום מן הימים יזכו בכל-זאת לראות אור-עולם.

בערוב ימיו חלה רבי יצחק-אייזיק ונפל למשכב. לאחר תקופה שבה היה רתוק למיטתו בביתו, נאלץ להתאשפז בבית-מרפא ממשלתי. צער רב הצטער כאשר נאלץ להיפרד מכתביו. לקחתם עמו – זה היה דבר שלא עלה כלל על הדעת.

קודם שעזב את ביתו טמן את חידושי-התורה שלו במגירת-סתרים, מאחורי ארון בגדים, אף-על-פי שלא ידע מה בדיוק התכוון להשיג בכך.

הצוות הרפואי סעד את רבי יצחק-אייזיק והשתדל להקל עליו את ימיו האחרונים, אך הטיפול הרפואי עצמו היה דל ועלוב, ולמען האמת ספק רב אם הייתה כלל דרך להצילו.

שבוע לאחר שאושפז בבית-המרפא כבר ידע רבי יצחק-אייזיק כי ימיו ספורים. הוא היה מוכן נפשית לקראת רגע המעבר לעולם שכולו טוב, וקיבל עליו את הדין באהבה. רק דבר אחד ציערו מאוד ולא נתן לו מנוח – הכתבים. מה יעלה בגורלם? לאחר מותו – ידע – יעבירו השלטונות את ביתו לאזרח אחר, וכל חידושי-התורה שעליהם עמל שנים רבות כל-כך ירדו לטמיון.

צערו של רבי יצחק-אייזיק והתפילות שנשא בליבו פעלו את פעולתם. באותה שעה ממש, בלי שאף ידע על כך, חלף יהודי צעיר ליד פתח בית-המרפא. באותו רגע יצאה החוצה אחות, שזמן-מה קודם-לכן טיפלה ברבי יצחק-אייזיק, ופגשה ביהודי שחלף ברחוב.

הלה היה מוכר לאחות, ומשום-מה החליטה לפנות אליו. "יש כאן יהודי מבוגר העומד לסיים את חייו בעוד כמה שעות, האם תרצה לגשת אליו ולבקרו?", שאלה-הציעה.

פנייתה של האחות נגעה לליבו של ההלך. האיש לא נמנה עם שומרי המצוות, ובהשקפתו אף היה קרוב יותר אל המהפכנים הרוסים מליהודים מסוגו של רבי יצחק-אייזיק. בכל-זאת נכנס פנימה, בירר היכן חדרו של רבי יצחק-אייזיק והחל להתקרב אל מיטתו.

לרגע קט חלף באיש הרהור חרטה, שכן מעולם לא פגש את היהודי ולא הכירו. מה פתאום הוא בא לבקרו, סתם-כך, בלי סיבה? אך במחשבה שנייה התעשת ובכל-זאת החליט לגשת אליו.

עיניו של רבי יצחק אייזיק היו עצומות רוב הזמן. רק מפעם לפעם פקחן לרגע קט. כשהבחין בזר הניגש אליו נשארו עיניו פקוחות וזיק של חיות ניצת בהן.

"אידיש פארשטייט איר?" (=יידיש, מבין אתה?), שאל בקול חלש.

הזר נד בראשו כאומר "הן".

חיוך דק התפשט על שפתיו של רבי יצחק-אייזיק. הוא סימן לאורח להתכופף אליו ולקרב את אוזנו לפיו. נראה כי חשש לדבר בקול רם, או שמא זה היה מפני חולשתו.

אחז רבי יצחק-אייזיק ביד האיש ולחש: "אנא ממך, איש צעיר. עוד מעט אמות ונשמתי תעלה לעולם העליון. סורה לביתי שבכתובת פלונית וחפש מאחורי ארון הבגדים מגירת-סתרים. במגירה תמצא דפים של חידושי-תורה, שעליהם עמלתי כל ימי חיי. משביע אני אותך כי תיקחם משם לבל יאבדו, ולאחר מכן תמסור אותם לידיים נאמנות, כדי שאזכה להיות ממזכי הרבים גם לאחר מותי".

הזר התפעל מאוד מכך שאלה טרדותיו של יהודי נשוא-פנים זה, ברגעי חייו האחרונים. "מבטיח אני לך לעשות כדבריך", אמר האיש בהתרגשות.

לפתע חש לחיצה חזקה מעט בכף ידו. מיד לאחר מכן נעצמו עיניו של רבי יצחק-אייזיק ושוב לא נפקחו.

האיש הביא לידיעת יהודים נוספים בפולטווה את דבר פטירתו של רבי יצחק-אייזיק, ומיד לאחר מכן פנה לקיים את הבטחתו לו. על-פי הדרכתו של רבי יצחק-אייזיק חיפש ומצא את הכתבים והעבירם לידיים נאמנות.

ואמנם זכה רבי יצחק-אייזיק קרסילשציקוב כי חלומו יתגשם. לימים נדפסו חידושי-התורה שלו בספר, ובוודאי הסבו נחת-רוח לנשמתו.

התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות

מערכת האתר

השאירו תגובה