בית חב"ד גבעתיים

רח’ כצנלסון 145, גבעתיים

03-6722617

הרב יוסף יצחק בקרמן
מנהל בית חב”ד ושליח הרבי

זמני פתיחה

יום א'-ה': 09:30 - 19:00
יום ו' וערבי חג: 09:30 - 13:00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

כך עושים 'ברכת החמה'

הרואה חמה בתקופתה, מברך בשם ומלכות • הרבי גילה כי הוא עצמו לבש בגד חדש, כדי לברך 'שהחיינו'

לחץ להורדת הנוסח: דף 1 , דף 2 , דף 3

ברכת החמה נאמרת ברוב עם. מתפללים שחרית בהשכמה, ומברכים את הברכה: "ברוך אתה ה' אלוקנו מלך העולם עושה מעשה בראשית" עם הראות גלגל השמש, ולא יאוחר משלוש שעות זמניות מהזריחה. אחרי שלוש שעות מברכים בלי שם ומלכות ויש פוסקים שמתירים לברך בשם ומלכות עד חצות היום.

בערב מכריזים להשכים בבוקר לתפילת הותיקין ולברכת החמה, ושמשים מעוררים את הקהל להשכמה. מנהג יהדות אשכנז בארץ שמיד לאחר התפילה בלחש, קודם חזרת הש"ץ, יוצאים למקומות שרואים משם את החמה כדי לברך את הברכה.

במעמד 'ברכת החמה' אצל הרבי בשנת תשמ"א (1981) הורה הרבי על אמירת פסוקים ועל שירת כמה ניגונים.

לאחר מכן בהתוועדות דיבר הרבי על מנהגי הברכה הנדירה הזו ובין השאר גילה כי הוא עצמו לבש 'סירטוק' (=מעיל ארוך) חדש, כדי לברך 'שהחיינו' ללא פקפוק.

סדר ברכת חמה מנהג האשכנזים:

1. פותחים במזמור "הללו את ה' מן השמים" (תהלים קמ"ח) עד "ולא יעבור".

2. אומרים את הברכה: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית.

3. שרים את "אל אדון על כל המעשים" (מתוך יוצר של שבת ויו"ט)

4. מזמור "השמים מספרים כבוד אל" (תהילם י"ט) 5. מסיימים באמירת "עלינו לשבח" וקדיש.

סדר ברכת החמה מנהג הספרדים:

1. פותחים במזמור "השמים מספרים כבוד אל" (תהלים י"ט) והמזמור "הללו את ה' מן השמים" (תהלים קמ"ח) עד "ולא יעבור".

2. אומרים את הפסוקים: "כי שמש ומגן ה' אלקים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים"; "ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים"; "הודינו לך אלקים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך"; "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק"; "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתיים כאור שבעת הימים ביום חבוש ה' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא"; וכן הוא אומר "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".

3. קוראים את פרשת "יום רביעי" מהבריאה (בראשית א' 14-19) 4. לפני הברכה אומרים "לשם ייחוד" (עפ"י הנוסח המובא ב"בן איש חי" שנה ראשונה פרשת עקב);

5. הברכה "בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית" נאמרת פעמיים: פעם ע"י הרב מנחה הטכס ופעם שניה ע"י הציבור כולו בקול אחד;

6. אחרי הברכה מזמרים את הלל הגדול "הודו לה' כי טוב" (תהלים קל"ו);

7. שרים את "אל אדון על כל המעשים" (מתוך יוצר של שבת ויו"ט);

8. "עלינו לשבח" ופיוט "אדון עולם". [יש הנוהגים להוסיף על פי "שדי חמד": ""אנא בכח גדולת ימינך וכו'", "למנצח בנגינות מזמור שיר" (תהלים ס"ז), "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים" (תהלים קכ"א), "שמש אומר שירה" מתוך פרק שירה. ואומרים ברכת הודאה עפ"י הנוסח המובא ב"שדי חמד" או עפ"י "בן איש חי" שנה ראשונה פרשת עקב].

9. מסיימים בקטע מברכות נ"ט ע"ב "ת"ר הרואה חמה בתקופתה וכו'". אומרים קדיש על ישראל, ומברכים זה את זה בברכת "תזכו לשנים רבות טובות ונעימות".

יש הנוהגים לשלב את הטקס עם תפילת שחרית: מיד אחרי "קדיש תתקבל" יוצאים אל מקום בו ניתן לראות את השמש ואומרים את המזמורים והברכה, ואחרי הברכה חוזרים לגמור את התפילה ומשלימים את סדר ברכת חמה באמירת "עלינו לשבח" שבתפילה.

בשנת 1841 תיקן הרב סופר טקס מיוחד לאמירת הברכה, הכולל פסוקים המדברים בשבח עשיית המאורות והשמים, ולאחר מכן קדיש ותפילה מיוחדת:

"יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, כמו שהחייתנו וקיימתנו והגעתנו לזמן הזה לברך ברכה זו, כן תחיינו ותקיימנו ותזכנו לברכה בתקופות אחרות הבאות עלינו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ותזכנו לראות פני משיחך, ותקיים בנו מקרא שכתוב על ידי נביאך כאמור: "והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגומר"

מערכת האתר

השאירו תגובה