רבי דובער מליובאוויטש, המכונה ’אדמו"ר האמצעי’, היה תובע מחסידיו לחשוב ולדבר בענייני חסידות גם בשעה שהם הולכים בדרך ועוסקים בעבודתם ובמסחרם.
פעם נכנס אליו חסיד שעסק ברוכלות ושאל: "איך אפשר לחשוב על ענייני חסידות בשעה שטרודים מכף רגל ועד ראש בענייני הפרנסה?".
השיב הרבי: "אם אפשר לחשוב על הפרנסה בשעה שמתפללים ’שמונה-עשרה’, אפשר לחשוב על החסידות גם בשעה שעוסקים בפרנסה".
