אלו היה ה"קץ" ידוע – אזי היחס לגאולה היה כמו לדבר השיך לעתיד, שאינו פועל שנוי (כל כך) בזמן ההוה, מה-שאין-כן כשה"קץ" אינו ידוע, וביחד עם זה יודעים בודאות שיכול להיות בכל רגע ומצפים שיהיה ברגע זה – אזי היחס לגאולה הוא כמו לדבר השייך להוה, הינו, שההנגה בהוה היא באופן המתאים למעמד ומצב של גאולה העתידה.
(י"ב ניסן תש"נ, ספר השיחות תש"נ כרך ב עמ' 398)
