תקיעת שופר היא המצווה המרכזית של ראש-השנה, אולם כאשר ראש-השנה חל בשבת – אין תוקעים בשופר. נשאלת השאלה: הלוא על-ידי התקיעה בשופר אנחנו מכתירים עלינו את הקב"ה למלך – "תמליכוני עליכם… ובמה? בשופר". איך תהיה הכתרת הקב"ה למלך ללא תקיעת שופר?
מסבירה תורת החסידות, שכאשר ראש-השנה חל בשבת, פועלת השבת את מה שהיה השופר צריך לפעול. עצם מהותה של השבת מעוררת אצל הקב"ה את הרצון למלוך על העולם, ולכן אין צורך בתקיעת השופר שלנו.
התבטלות גמורה
בתורת החסידות מבואר העניין בהרחבה על-יסוד פעולתם של השופר ושל השבת בעולמות העליונים, אך האמת היא שכן הדבר גם בעבודת האדם, כאן למטה. עבודת האדם בתקיעת שופר היא להתבטל לחלוטין לפני הקב"ה. השופר מעורר חרדה, והוא גורם לאדם להתבטל לפני ה' ולמסור לו את נפשו ורצונו.
גם השבת יש בה משמעות של התבטלות. אחד ההסברים לחובת השביתה ממלאכה בשבת הוא, שבשבת אנו עומדים לפני הקב"ה, וכאשר אדם עומד לפני המלך, עליו להתבטל לגמרי ולא לעסוק במלאכה כלשהי. בימות החול, כאשר הקדושה האלוקית אינה גלויה, מרגיש האדם את מציאותו העצמית ועל-כן הוא עוסק במלאכתו; אבל בשבת-קודש צריך האדם להתבטל לגמרי ולחוש כעומד לפני המלך, שאז אסור לו אפילו להרים את ידו לעניין צדדי.
אין מי שיתבטל
במובן זה יש יתרון לראש-השנה שחל בשבת. כאשר ראש-השנה חל ביום חול, צריך האדם להגיע לתחושת ההתבטלות על-ידי עבודתו. כלומר, מצבו הטבעי הוא, שהוא מרגיש את מציאותו האישית, אלא שהוא מבטל את עצמו כלפי הקב"ה ומכתיר אותו למלך עליו ועל העולם כולו.
לעומת זאת, בשבת מתעלה האדם לדרגה גבוהה יותר של התבטלות – אין הוא חש כלל את מציאותו האישית, שכן קדושת השבת ממלאה אותו בהרגשה של 'עומד לפני המלך'. במצב כזה אין כאן מציאות שצריכה להתבטל, אלא התחושה הטבעית היא שאין עוד שום מציאות מלבד הקב"ה.
מעלת השבת
נמצא אפוא, שכאשר ראש-השנה חל בשבת אין חיסרון בפעולת השופר. יתר על כן, השבת פועלת את פעולתו של השופר ביתר שאת וביתר עוז, הן בעולמות העליונים והן בנפש האדם.
כאשר ראש-השנה חל ביום חול נעשה הקב"ה מלך על-ידי עבודתם של ישראל, על-ידי התקיעה בשופר, ואילו כשראש-השנה חל בשבת, מתעלים בני-ישראל לדרגה כה גבוהה של התבטלות לקב"ה עד שאין הם יכולים אפילו לתקוע בשופר. המלכת הקב"ה נעשית אז על-ידי עצם ההתבטלות, הנובעת מקדושת השבת, והיא מגיעה לדרגה עליונה יותר ומביאה כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
