האחים הקדושים רבי זושא ורבי אלימלך נקלעו פעם לעיר בה לא הכירו אותם, הם התאימו בדיוק לפרופיל של שני חשודים שהמשטרה חיפשה והושלכו לכלא, בלילה ר’ זושא מתעורר ושומע בכי, הוא מסתכל סביבו ורואה שאלימלך אחיו בוכה, פונה אליו ר’ זושא בשאלה "אלימלך אחי, מדוע נפלת ברוחך?" עונה לו האח "אני מסתכל על החדר ורואה שיש כאן דלי שופכין לעשיית הצרכים וכידוע לך אסור להתפלל בחדר כזה, עוד מעט יאיר השחר ולא נוכל להתפלל אומר לו ר’ זושא "זו לא סיבה לבכות זו סיבה לשמוח" ומיד מסביר "למה אנחנו מתפללים כל יום כי הקב"ה ציווה עלינו להתפלל, אותו קב"ה אמר לנו גם שכשיש כזה דלי בחדר אסור להתפלל, את המצווה להתפלל אנחנו זוכים לקיים כל יום, את המצווה שלא להתפלל בחדר כזה אף פעם לא זכינו לקיים הרי זו סיבה טובה לשמוח" ר’ זושא אוחז בידיו של אחיו ושניהם מתחילים לרקוד בשמחה, האסירים מתעוררים ומחליטים גם הם לשבור שיגרה ולהצטרף לריקוד, הסוהרים מתעוררים לשמע הריקודים, פותחים את הדלת ושואלים מה השמחה? האסירים מצביעים על האחים, האחים מצביעים על הדלי ואז הסוהרים אומרים "זה מה שמשמח אתכם?", מיד הוציאו את הדלי והאחים נעמדו להתפלל שחרית מתוך שמחה…
ימי חמישי ושישי השבוע הם בתאריכים י"ט וכ’ בכסלו בימים אלו חוגגים את חג הגאולה והשחרור מהכלא ברוסיה של מיסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן בעל התניא, הרבי נלקח למאסר על ידי השלטונות, כי היה שולח כספים ליהודים בארץ ישראל שהייתה תחת שלטון טורקי והעלילו עליו שהוא מסייע לטורקים – שהיו באותה התקופה בקשרי מלחמה עם רוסיה.
עם שחרורו סיפר הרבי שבעת מאסרו התגלו אליו רבותיו מעולם האמת הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש ואמרו לו שהמאסר הוא בגלל קטרוג רוחני על כך שהחל להפיץ את תורת החסידות, וכששאל אותם האם בצאתו מהמאסר עליו להפסיק להפיץ תורה זו אמרו לו להיפך עכשיו בצאתך עליך להפיץ אותה ביתר שאת.
מה בעצם חידשה תורת החסידות?
אחד הדברים היפים שהיא חידשה נוכל להבין מסיפורו של יוסף הצדיק אותו נקרא בפרשה.
יוסף חולם על כך שאחיו יישתחוו לו, אחיו מתנכלים אליו ומוכרים אותו לעבד והוא מתגלגל ממקום למקום ועד שמוצא את עצמו בכלא במצרים,
זה הסיפור בכללותו אבל בואו ננסה להתבונן בפרטים הקטנים של הסיפור, יוסף ילד מפונק שהתייתם בגיל צעיר, אביו מחבק אותו בחום ומהבית החם הזה הוא מוצא את עצמו כעבד במצריים בבית פוטיפר ובאותם זמנים העבדות הייתה לכל החיים, לכאורה יוסף הה אמור ליפול ברוחו ולהתייאש אך בפועל הוא לא מאבד את התקווה וממשיך להאמין שיהיה טוב, עובד בכל המרץ והופך להיות מנהל ביתו של פוטיפר, אך גם שם הא לא מגיע אל המנוחה, מעלילים עליו עלילה והוא נשלח לכלא, גם בכלא הוא לא מאבד את האמונה ונהיה ממונה על כל האסירים בוקר אחד הוא רואה שני שרים של פרעה שפניהם זועפות ויוסף פונה אליהם בשאלה "מדוע פניכם רעים היום" ננסה לחשוב על זה, אדם שכולו סבל רואה שני אנשים זרים במצב רוח ירוד הוא לא אומר לעצמו, "יש לי את הצרות שלי, מה איכפת לי מהם", אלא פונה אליהם ושואל מה קרה אולי אוכל לעזור לכם, הוא פותר להם את החלומות שלהם ובזכות זה בסופו של דבר הוא נהיה משנה למלך מצריים ומצליח לעזור לכל העולם.
זה אחד הדברים שתורת החסידות נותנת לאדם, את הכוח לדבוק באמונתו ולהישאר בשמחה בכל מצב וכך הוא מסוגל לראות את צרתו של הזולת, לפנות אליו בשאלה מדוע פניך רעות היום ומה אני יכול לעשות כדי לעזור לך וכמובן לתת גם לו את הכוח להיות בשמחה.
כנהוג אצל חסידים לברך בימים אלו:
"לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו".
הרב נחמיה וילהלם הוא שליח חב"ד בבנקוק – תיאלנד
