לוליין עמד על הזירה מול קהל גדול, לפניו מתוח חבל בגובה כמה מטרים טובים. פנה אל הקהל ושאל: אתם חושבים שאוכל לעבור מעל החבל?
הקהל: כןןן!!!!!!!!
הלוליין אכן עבר על החבל בהצלחה.
הלוליין פנה שוב אל הקהל: האם אוכל לעבור את החבל על רגל אחת?
כאן הקהל כבר היה מסופק. אבל הוא הצליח.
ואז הוא שוב נעמד מול הקהל ושאל: האם אצליח לחצות את החבל בהליכה על הידיים?
הקהל שואג: בטטח!!!!
והלוליין עבר.
ושוב: האם אצליח לעבור עם גלגלונים? הקהל שכבר נוכח לדעת, שהוא כל יכול, ענו לו בתרועות.
ואז שאל דבר אחרון: האם אוכל לעבור את החבל עם מריצה, בלי שתתהפך?
אחרי שהקהל נוכח בכוחו המופלא של הלוליין, לא היה לאיש ספק שהוא יוכל.
כולם שאגו פה אחד: כןןןן!
ואז פנה הלוליין אל הקהל העצום המריע :
עכשיו אני צריך מתנדב שיבוא לשבת בתוך המריצה…
שקט דממה… לא היה ולו מתנדב אחד…
★ ★ ★
במשך עשרות שנות הנהגה מוביל ומכוון, מלמד, ומדריך אותנו הרבי מליובאוויטש.
הלימוד בשיחותיו כיוון את חיינו לעולם רוחני ערכי אמיתי. המבט היהודי שלו על העולם נתן לנו כיוון בכאוס שמסביב. עצותיו האישיות כיוונו את חיינו, לפעמים ממש הצילו אותנו. בעולם האולטרה מתקדם של שנות האלפיים השקפת עולמו עיצבה את חיינו כיהודים מאמינים באמונה פשוטה, יחד עם השכלה רחבה במהות הבריאה ומטרתה.
כמנהיג אמיתי הוא לא לקח, הוא רק נתן לכל אחד מאיתנו, באהבה. ברכותיו והנחיותיו האישיות התקיימו מול עיננו באופן של צדיק גוזר והקב"ה מקיים ממש.
הרבי הוביל אותנו כאב אוהב, כחכם הבקיא בצורה על אנושית בכל צפונות התורה הנגלית והנסתרת כמו בכל ענפי המדע המודרני, כמחנך מסור, כראש המוביל את הגוף, כמנהיג אמיתי, כמלך, …
כבר בנאום הכתר שלו, עת נהיה ל-"רבי" (ראש בני ישראל), הרבי הודיע לנו: דורנו הוא דור אחרון לגלות דור ראשון לגאולה.
הרבי הנחה וקידם אותנו במשך שנות נשיאותו צעד אחר צעד בעשיית טוב וחסד, בהתמסרות לכל חלקי העם, ביציאה לשליחות לכל קצווי תבל: מתוך הקרבה אישית. כשהמסר:
משיח הנה הנה בא.
בשנים האחרונות ממש הרבי הביא אותנו כבר אל השיא: "הדבר היחיד שחסר הוא – שיהודי יפקח את עיניו ויראה איך הכל כבר מוכן לגאולה"
מאז, ג’ בתמוז תשנ"ד, איננו זוכים לראות את הרבי בעיניים הגשמיות שלנו!
איך לא נעלה על המריצה, באמונה שלימה ונאמר בלהט – "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח" – ונחכה לו, למשיח, "בכל יום שיבוא"?!
בשבת הקרובה יחול היום הגדול והקדוש, ג’ תמוז.. ביום הזה ניקח על עצמנו ללמוד שיעור קטן בתורה, לעשות איזה מעשה טוב, מעשה חסד , אולי אפילו תפילה קצרה, הכי טוב – החלטה טובה.
יחד נביא את החזון הגדול – לידי מציאות. אנחנו נעבור את החבל האחרון..
